<h1>ספר המצות לרמב"ם — עשין ע"ב</h1>
<h2>דף ב.</h2>
והמצוה הע"ב היא שצונו שנקריב קרבן עולה ויורד על חטאים מיוחדים גם כן. והחטאים שיתחייב האדם עליהם זה הקרבן הם טומאת מקדש (ל' ע"ז) וטומאת קדשיו (ל' קכ"ט) ושבועת בטוי (ל' ס"א) ושבועת העדות (מ"ע קע"ח). וזה כי מי שנטמא באב מאבות הטומאות כמו שהודענו בפתיחת סדר טהרות ונכנס למקדש בשגגה וזו היא טומאת מקדש, או אכל בשר קדש בשגגה וזו היא טומאת קדשיו, או נשבע שבועת בטוי ועבר עליה בשגגה, או נשבע לשקר שבועת העדות בין בשוגג בין במזיד, הנה הוא יקריב על אי זה מעשה שיעשה מאלו הקרבן הנקרא (מתני' שבועו' ב'., י"ד., כ"ז:, כ"ט:, ל'., הוריות ט'., כרתות ב'., ט'., י':) קרבן עולה ויורד. והוא אמרו יתעלה (ויקרא ה') ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה וכו' או נפש אשר תגע בכל דבר טמא וכו' ונעלם ממנו והוא ידע ואשם או נפש כי תשבע לבטא בשפתים וכו' ונעלם ממנו וכו' והיה כי יאשם וכו' והביא את אשמו ואם לא תגיע ידו וכו' ואם לא תשיג ידו וכו'. ומפני זה הענין נקרא עולה ויורד. כי הוא לא יעמוד במין אחד אבל יובא מזה המין פעם אחת ומזה המין האחר פעם אחרת לפי השגת יד החוטא שחייב להביא הקרבן. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת כרתות גם כן ובמסכת שבועות.
